מורזינסקי ואח' נ' מנורה חברה לביטוח בע"מ

פסק דין

1.פסק דין זה ניתן על דרך הפשרה בהתאם לסעיף 4(ג) לחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה-1975 (להלן: "החוק") ולאחר שהצדדים הסכימו לפסיקה כאמור.

2.עסקינן בתאונת דרכים מיום 12.12.07 בגינה עותרים התובעים לפיצוי בגין נזקי גוף שנגרמו להם, לטענתם, בעטיה של התאונה.

3.התובע מס' 1, (להלן: "התובע"), הינו יליד 1970 והתובעת מס' 2, (להלן: "התובעת"), היא ילידת 1973. בעקבות התאונה טופלו התובעים בבית החולים בני ציון בחיפה, שם התלונן התובע על כאבים בצוואר ובע"ש מותני, בעוד התובעת התלוננה על כאבים בע"ש מותני. בהמשך טופלו התובעים במסגרת קופת החולים בה הם חברים.

4.אין מחלוקת בתיק דנן באשר לעצם אירוע התאונה. אין גם מחלוקת בשאלת החבות עפ"י החוק. לעניין הנזק, אין מחלוקת כי לא נותרה למי מהתובעים נכות צמיתה כתוצאה מהתאונה. בעניין זה טוענת הנתבעת לאי קיומו של נזק כלל, והיא אף הציעה סכומים זעומים, לטענתו של ב"כ התובעים, בשלב המו"מ.

בשים לב ל"התנהלות הנתבעת" שלא מצאה חן בעיני ב"כ התובעים, זכיתי לשמוע טיעונים ארוכים שלעיתים כללו מילים קשות שראוי היה אילו לא נאמרו כלל.

5.התובע עותר לפיצוי בגין ראשי נזק של כאב וסבל, הוצאות רפואיות ונסיעות לטיפולים. התובע אינו טוען להפסדי שכר בעבר. לטענת התובע, סבל מכאבים בצוואר ובעמוד שדרה מותני, השתמש במשכבי כאבים והיה בחופשת מחלה למשך 10 ימים. הוא קיבל טיפולים פיזיותרפיים וזאת לאור ההגבלה הקלה בצוואר והרגישות מעל השרירים בגב תחתון.

6.התובעת עותרת לפיצוי בגין ראשי נזק של כאב וסבל, הוצאות רפואיות ונסיעות והפסדי שכר לעבר למשך 6 ימים.

לטענת התובעת, סבלה מכאבים ורגישות באזור עמוד שדרה מותני, הגבלה קלה בתנועות וטופלה במשכבי כאבים. היא שהתה בחופשת מחלה משך 10 ימים וכתוצאה מכך נעדרה מעבודתה בפועל במשך 6 ימי עבודה. צוין עוד, כי התובעת סבלה מכאבי ברכיים.

7.הנתבעת טוענת, כאמור, כי עסקינן בתאונה שלא הותירה נזקי גוף לתובעים, שכן בחדר המיון לא היו כל ממצאים כאלה, אלא מדובר בתלונות סובייקטיביות, מה עוד שאישורי המחלה שקיבלו הם אישורים רטרואקטיבים.

נטען, כי לתובע עבר רפואי לא מבוטל חרף גילו הצעיר וכי התובעת טופלה זמן רב לפני התאונה בשל בעיות בברכיים, כולל טיפולים פיזיותרפיים.

8.לאחר ששמעתי את טיעוני הצדדים ועיינתי במסמכים שהונחו בפניי, שוכנעתי שיש לפסוק לתובע פיצוי בסך 5,000 ₪ בגין כל ראשי הנזק הרלוונטיים נכון להיום, ולתובעת יש לפסוק פיצוי בסך 6,000 ₪, בגין כל ראשי הנזק הרלוונטיים לגביה נכון להיום.

9.בכל הנוגע לתובע, קביעתי זו הינה בשים לב לפיצוי בגין כאב וסבל, הטיפולים הרפואיים שקיבל וכל נתון רלוונטי אחר.

גם באשר לתובעת, הקביעה הנ"ל הינה בשים לב לפיצוי בגין כאב וסבל והטיפולים הרפואיים שקיבלה. לעניין הטיפולים הפיזיותרפיים הרי שהם קשורים יותר לדידי, למצב קודם. לגבי תקופת אי הכושר נראה כי לא נגרם לה כל הפסד.

10.אשר על כן, אני מחייב את הנתבעת לשלם לתובע סך של 5,000 ₪ בצירוף שכ"ט עו"ד בשיעור 12% + מע"מ, ולשלם לתובעת סך של 6,000 ₪ בצירוף שכ"ט עו"ד בשיעור 12% + מע"מ. כמו כן תחזיר הנתבעת לתובעים את האגרה ששילמו.

חיובים אלה ישולמו תוך 30 יום, שאם לא כן יישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד התשלום המלא בפועל.

נוכח מהות ההליך והשלב בו נמצא התיק, ניתן בזאת פטור מיתרת אגרה.

מודעת זכות ערעור לבית המשפט המחוזי.

המזכירות תשלח עותק פסק הדין לב"כ הצדדים.

ניתן היום, ח' ניסן תש"ע, 23 מרץ 2010, בהעדר הצדדים.